נָמֵס בָּרוּחַ , הוצאת עיתון 77, 2018, 151 עמ'.

קוֹלוֹת מִקְצֵה הַשֶּׁקֶט, הוצאת סטימצקי, 2020, 133 עמ'.

בשעת הבוגנוויליה, הוצאת כרמל, 2022, 131 עמ'.

במהלך השנים לימדתי ספרות בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטה הפתוחה, ועבדתי ביחידה לתכניות לימודים ייחודיות, במשרד החינוך בירושלים.

גם בתיזה על שילוב אמנויות בהוראה שכתבתי בסיום לימודיי לתואר שני בחינוך (בהצטיינות) וגם בעבודתי בהוראה, בהרצאות ובכתיבה- כאז כן היום – אני רואה את הזיקה בין תחומי הרוח השונים, ביטוי להשקפת עולם פלורליסטית, רוחנית והומניסטית של  מניפה נפתחת.

 בעבודת הדוקטורט שלי, בספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, כתבתי על יצירותיהן של שלוש סופרות, בנות דורות גיל ודורות ספרותיים שונים: רות אלמוג, דורית אבוש ואורלי קסטל-בלום. 

חקרתי ארבע פרדיגמות, כפי שהן מוצאות ביטוי תימטי ופואטי במכלול יצירתן  של שלוש הסופרות, בהסתמך על גישות יסוד במחקר הפמיניסטי הצרפתי ובמחקר הפמיניסטי האנגלו-אמריקאי, ותוך בחינת המעברים מהמודרניזם לפוסט-מודרניזם – מן "הגל החדש" אל "הגל האחר" בספרות העברית, תוך קריאה מתבוננת ומעמיקה, ביסודות האמנותיים של הטקסטים הספרותיים, כתשתית וכעיקר.

במהלך ובין לבין, למדתי קורסים מגוונים באמנויות, בקולנוע ובתחומי-דעת אחרים.

המאמרים על יצירות ספרות, סרטים, תערוכות ומחול, שלקט קטן מהם העליתי לכאן, היו בחלקם  בסיס להרצאות שנתתי במסגרות שונות.

בתחום היצירה המקורית- לצד שירים אישיים ושירי טבע- בת להורים חקלאים במושבה על שפת הכנרת- כמו גם שירים ארס- פואטיים, יש בכל ספרי השירה שלי, שירים רבים שמבטאים את מחיר המלחמות הנוראות, ומביעים מחאה נגד כל מלחמה באשר היא. המחאה נוקבת במיוחד כלפי המחיר הנורא שמשלמים ילדים רבים חפים מפשע, בגופם, בנפשם ובחייהם – בכל מלחמה, בכל זמן ובכל מקום.

רבים מהשירים מוחים גם נגד עוולות ורוע, באשר הם.

נהוג להגדיר שירים אלה כשירים פוליטיים. ובכן, החיים נושמים פוליטיקה על כל צעד ושעל ובכל תחום, אך אני כותבת אותם   מתוך עמדה הומניסטית טהורה – כאדם, כאישה וכישראלית.

ברבים משיריי אני מתכתבת עם אסוציאציות, דמויות ומצבים: מהמיתולוגיה, ממקורות היהדות,  מספרות הארץ והעולם,  מהקולנוע ומהאמנוית – באשר כל התחומים האלה הם חלק מהותי בלתי נפרד מחוויית העולם הפנימית שלי, על מכלול תכניה, רבדיה, מראותיה ומשמעויותיה.

 שאלה עקרונית חשובה שחוזרת ונשנית בשיח הציבורי נוגעת למעורבותם והתבטאותם של אמנים ואנשי רוח בסוגיות אקטואליות חברתיות ולאומיות, ומטבע הדברים, נענית שאלה זו במגוון דיעות – לכאן ולכאן.

דעתי היא שאיש בהשקפתו יחיה ואיש כדעתו יעשה, אולם ככל שהשאלה נוגעת לי, אני חושבת ומאמינה שקולו של איש הרוח, וודאי לא פחות מכל אזרח אחר, חשוב שיישמע בכל סוגיה שיש לה הקשרים הומניים ומוסריים לחיינו החברתיים, הלאומיים והאוניברסליים.

מעורבות זו חשובה, במיוחד, בעידן העולם ככפר גלובלי, הזמין על המסכים ושלל האפליקציות הדיגיטליות, במגוון הקולות אך גם בִּבְלִיל רעשי הרקע המקיפים אותנו ומסיחים את הקשב הפנימי שלנו, חזור וְהַסֵּחַ, ושרבות מההתרחשויות בו משפיעות על חיי כולנו, השפעה נטולת  גבולות, שמציבה בפנינו, השתמעויות הרות גורל, בכל הנוגע לְעַרְבוּתֵנוּ  ולמעורבותנו – הכלל אנושית.

למגוון סוגיות כאלה נתתי ביטוי במאמרים המופיעים בקטגוריה- אקטואליה. 

כל תמונות היוצרות והיוצרים שהעליתי, כמו גם הצילומים וקטעי הוידאו ששילבתי במאמרים, לשם המחשה, הם לשימוש הוגן.

כמו כן, הבאתי מבחר "אמירות בשם אומרן"- אמירות מחכימות של יוצרות ויוצרים, פעילות ופעילים, שיצירתם ופועלם, היוו ומהווים לי השראה ומופת. 

חנה סֵקֶרָה