"הרקידי אותי עד קצה האהבה"- מופע מחול של רנה שיינפלד לשיריו של לאונרד כהן- מרכז "סוזן דלל"- ת"א

2.3.2009

Leonard Cohen

"Dance Me To The End Of Love"

Dance me to your beauty with a burning violin
Dance me through the panic ’til I'm gathered safely in
Lift me like an olive branch and be my homeward dove
Dance me to the end of love
Dance me to the end of love
Oh let me see your beauty when the witnesses are gone
Let me feel you moving like they do in Babylon
Show me slowly what I only know the limits of
Dance me to the end of love
Dance me to the end of love

Dance me to the wedding now, dance me on and on
Dance me very tenderly and dance me very long
We're both of us beneath our love, we're both of us above
Dance me to the end of love
Dance me to the end of love

Dance me to the children who are asking to be born
Dance me through the curtains that our kisses have outworn
Raise a tent of shelter now, though every thread is torn
Dance me to the end of love

Dance me to your beauty with a burning violin
Dance me through the panic till I'm gathered safely in
Touch me with your naked hand or touch me with your glove
Dance me to the end of love
Dance me to the end of love
Dance me to the end of love

מופע המחול "הרקידי אותי עד קצה האהבה" של הרקדנית הוותיקה והנפלאה, רנה שיינפלד, שנוצר בהשראת שיריו של הטרובדור הגדול, לאונרד כהן, הוא מופע רב-תחומי מרגש.

מי שמורגל לחוות את השירה בשפת המקור ובקולו הייחודי של הזמר, יתקשה בתחילה לשמוע את השירים בשפה העברית ובקולם, לסירוגין, של הזמרים ערן צור, דניאל סלמון, שלומי שבן, עברי לידר, אביגיל רוז, שילה פרבר וקובי מידן. אלא שהתרגום של קובי מידן, כמו גם הביצוע של הזמרים, מעודן ורגיש, והם נרקמים בהרמוניה ובערך מוסף משלהם במארג הכולל.

המופע מורכב משני חלקים שכל אחד מהם משלב קטעי סולו של הרקדנית רנה שינפלד- חלק א- "הלל..לו..יה" עם הרקדן חמי גולדין, וחלק ב- "בכף ידך" עם להקה בת שבעה רקדנים צעירים.

לאונרד כהן משלב בטקסטים, בלחנים של שיריו ובקולו העמוק והמונוטוני את השילוב הדיסונאנסי של ארוס ומוות ברליגיוזיות של טקס דתי, תוך שהוא נוגע ברגישות עמוקה במנעד רחב של רגשות ושל מצבים אנושיים.

לאורך המופע מתחולל רב-שיח בו-זמני בין הרקדנית על הבמה לבין צללי תנועותיה, תוך שהיא נוגעת בצללים אלה המשתקפים על מגוון קטעי וידיאו המוקרנים על הקיר.

בקטעי הוידאו מצולמת הרקדנית בשעות שגרה יומיומית בחללים השונים של ביתה, על רקע שכונת "נווה צדק", ובנופי ים המלח. השילוב של מחול, צליל ותמונה נארגים לתחרה של דימויים ומטפורות המבטאים מצבים אנושיים פשוטים ומורכבים, ומגוון יחסים בין האדם לחלל ולמרחב, תוך דיאלוג עם שיריו של לאונרד כהן.

קטע מתוך המופע

חשוב לציין שהשיר "הרקידי אותי עד קצה האהבה" נכתב, כעדותו של לאונרד כהן, לזכר התזמורות שאולצו ללוות בנגינתן את הנכנסים למשרפות שניגנו באושוויץ.

מכלול שירתו של הזמר מבטאת את הארוס לגילומיו השונים כניצחון על הרוע ועל המוות.

רנה שיינפלד מתחברת לניצחון הזה באמצעות הדיאלוג של הגוף והנשמה עם היופי…ועם הכוח היוצר…חיבור שהוא אוניברסלי במהותו, תוך שמטבע רוחה של יוצרת, הרקדנית והכוריאוגרפית יוצקת בו את פרשנותה ואת הארותיה, בזיקה לחייה שלה.

רנה שיינפלד, הרקדנית בת השבעים, מוכיחה שהנשמה היא בת- בלי- גיל כשהיא שוכנת בגוף המנגן "כצליל כינור בוער"…בוער ליופי…לאהבה..למגע..

בחיים

שגופה ונשמתה ולאונרד כהן

שרים להם המנון.

 

ובהשראת השיר של לאונרד כהן

 

שיר שלי 

מתוך ספרי נָמֵס בָּרוּחַ

 

עַד קְצֵה הָאַהֲבָה, לָעֲדִינָה הַיָּפָה וְלְלְאוֹנַרְד כֹּהֵן

Suzanne Suzanne חוֹרֵךְ קוֹלוֹ שֶׁל לְאוֹנַרְד כֹּהֵן אֶת עוֹרָהּ הַמִּצְטַמְרֵר

שֶׁל הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה

בַּחֶדֶר הָאַפְלוּלִי מִסְתַּגֶּרֶת עַכְשָׁו עָדִינָה הָעֲדִינָה וְהַקְּטַנָּה וְהַשַּׁבְרִירִית

עִם לְאוֹנַרְד כֹּהֵן

וְזוֹ לֹא שָׁעָה לְהַקִּישׁ בַּדֶּלֶת

זוֹ הַשָּׁעָה לִרְקֹד עַד קְצֵה הָאַהֲבָה .

עֵינֶיהָ הַיְּרֻקּוֹת הָעֲצוּבוֹת שֶׁל עָדִינָה מַרְקִידוֹת הֶבְזֵקֵי

גַּחְלִילִיּוֹת בָּאַפְלוּלִית

Dance me to the end of Love פּוֹלֵחַ הַבָּס-בָּרִטּוּן

אֶת עַרְבוֹת הַזִּכָּרוֹן

קוֹלוֹ שֶׁל לְאוֹנַרְד חוֹרֵךְ אֶת שֶׁקֶט הַהִזָּכְרוּת

מפַכְפֵּךְ בְּהֶמְיַת הַנְּהָרוֹת וּמִסְתַּלְסֵל בַּעֲשַׁן הַכִּבְשָׁנִים ,

סוּזָאן עוֹטֶרֶת טַבְּעוֹת מַרְגָנִיּוֹת לְאֶצְבְּעוֹת הָרוּחַ

מֵי הַנָּהָר צוֹבְעִים אֶת עֵינֶיהָ בָּאֲפָרִים יְרֻקִּים

יְלָדִים שֶׁזָּכוּ לְהִוָּלֵד

מְהַדְהֲדִים בּוּעוֹת צְחוֹק צִבְעוֹנִיּוֹת

אֲנָשִׁים מְנַסִּים לִבְרֹחַ מִתְחַשְׁמְלִים

עַל חוּטֵי תַּיִל

צִפּוֹר שִׁיר פָּרְשָׂה מָעוֹף.

 

 

עֵינֶיהָ הַיְּרֻקּוֹת הָעֲצוּבוֹת שֶׁל עָדִינָה הָעֲדִינָה וְהַשַּׁבְרִירִית וְהַיָּפָה

מַרְקִידוֹת הֶבְזֵקֵי גַּחְלִילִיּוֹת בְּאַפְלוּלִית הַחֶדֶר הַנָּעוּל ,

מִמֶּרְחַק מִסְתַּלְסֵל מַעְלָה, עָשָׁן הַכִּבְשָׁנִים וּצְלִיל כִּנּוֹר

בּוֹעֵר בַּשֶּׁלֶג הַקַּר גֶּבֶר וְאִשָּׁה עוֹשִׂים סֶקְס וְאָהֲבָה

נָשִׁים הָרוֹת לִפְנֵי הַהֲלִיכָה שֶׁאֵין מִמֶּנָּה חָזְרָה

וְהַיְּלָדִים שֶׁקִּוּוּ לְהִוָּלֵד לִקְרַאת הָאָבִיב מִסְתַּלְסְלִים בַּעֲשַׁן הָאֲרֻבּוֹת.

 

רִקְדִי אוֹתִי עַד קְצֵה הָאַהֲבָה

מְהַפְּנֵט הַקּוֹל אֶת עוֹר הַשֶּׁקֶט

חוֹרֵךְ אֶת הַדֶּלֶת הַנְּעוּלָה

וְאֶת הָאַפְלוּלִית וְאֶת הַצְּלִילִים בַּכִּנּוֹרוֹת הַבּוֹעֲרִים

וְעֵינֶיהָ הַיְּרֻקּוֹת שֶׁל עָדִינָה הָעֲדִינָה וְהַקְּטַנָּה וְהַשַּׁבְרִירִית וְהַיָּפָה

מַרְקִידוֹת הֶבְזֵקֵי גַּחְלִילִיּוֹת

וְעוֹטְרוֹת טַבְּעוֹת מַרְגָנִיּוֹת לְאֶצְבְּעוֹת הָרוּחַ

עָדִינָה וְסוּזָאן רוֹקְדוֹת עִם לְאוֹנַרְד כֹּהֵן

עַד קְצֵה הָאַהֲבָה.

 

*השיר Dance me to the end of Love כפי שהסביר, לאונרד כהן, נכתב לזכר הכנרים שאולצו ללוות בנגינה את המוכנסים לתאי הגזים, בכמה ממחנות הריכוז, והומתו גם הם.

**עדינה הייתה שותפתי לדירה במעונות הסטודנטים, דרכה התוודעתי לשירתו של לאונרד כהן.