הרמן שטרוק-תייר-אמן- מוזיאון הרמן שטרוק- חיפה

19/10/2013

בימים אלה מוצגת תערוכת יצירותיו של האמן, הרמן שטרוק, ב"מוזיאון שטרוק" בחיפה, ברחוב ארלוזורוב 23.

הרמן שטרוק- Herman Struck – ברלין- 1876- חיפה- 1944, (גם שם העט, חיים אהרן בן דוד) היה מורה לאמנות, אמן הדפסים מהידועים באירופה, וגם אידיאליסט ופעיל ציוני.

המוזיאון הינו בית מגורים שתוכנן בשנת 1925 על ידי האדריכל, אלכסנדר ברוואלד , עבור הרמן שטרוק ורעייתו, מלכה שטרייזנד, שעלו לארץ מברלין בשנת 1922, והתגוררו בבית זה עד פטירתם.

בבית האבן היפהפה נעשו עבודות שיקום ראויות להערכה, והבית שהיה ל"מוזיאון שטרוק", פתח את דלתו להצגת מבחר מיצירותיו של האמן.

המבחר כולל הדפסים, רישומים, תחריטים, אקוורלים וציורי שמן של נופים ודיוקנאות, פרי יצירתו של הרמן שטרוק, ועדות אמנותית חיה למסעותיו הרבים כתייר-אמן, בארצות אירופה, בארה"ב, ובישוב היהודי בארץ.

סגנונו האמנותי של שטרוק, במיוחד ברישומי הנופים, מושפע מאסכולת "ברביזון"(1830- 1870 Barbizon )הצרפתית.

אמני האסכולה הפנו עורף לרומנטיקה לטובת הריאליזם החברתי. הם הושפעו מיצירותיו של הצייר האנגלי, ג'ון קונסטבל ( 1776- 1837), בהעמידם את הטבע כתימה מרכזית ביצירתם, תוך מתן דגש אימפרסיוניסטי לחילופי האור ולהרמוניה שבין האדם לטבע. אמנים אלה ראו בטבע את הביטוי הנאצל והרליגיוזי שבאלהים ובאדם.

ואמנם, תיאורי טבע ונוף, כמו גם עבודת האדמה והשדה, חוזרים ונשנים ביצירותיהם.

על הציירים הנודעים באסכולה זו נמנו: מילה, קאמי, קורו ורוסו.

שני אמנים מרכזיים שהשפיעו על יצירתו של הרמן שטרוק היו ידידו הצייר מקס ליברמן (1935-1847) מן האמנים הבולטים באימפרסיוניזם הגרמני, והצייר ההולנדי, יוסף ישראלס ( 1824- 1911) שהיה גם המורה שלו לאמנות.

יצירתו של הצייר והפסל , מקס ליברמן, שילבה את הסגנון האמנותי של אסכולת ה"ברביזון" הצרפתית עם תנועת " הזצסיון "- Sezessionsstil הברלינאית – 1897, שהוא עמד בראשה.

אמני התנועה הזו שפעלו בתחום הציור, האדריכלות והמוסיקה, ביקשו להתנתק מן הקלאסציזם האקדמי ומן הרומנטיזם המסורתי, ובישרו למעשה את תחילת האקספרסיוניזם הגרמני. רבים מציורי הנוף והדיוקנאות של ליברמן מבטאים שילוב של אימפרסיוניזם אקספרסיוניסטי, המהדהד גם ברישומים, בתחריטים ובאקוורלים של הרמן שטרוק.

 

מצד התימה ומצד הסגנון, ניכר חותמו של הצייר יוסף ישראלס, ברישומים ובתחריטים של שטרוק המתארים דיוקנאות והווי חיים בעיירה היהודית במזרח-אירופה.

ביצירות אלה בא לידי ביטוי גם הריאליזם האקספרסבי המאפיין את יצירותיו של ישראלס שחי תקופות שונות מחייו בפאריס, ותקופה קצרה בכפר "ברביזון" שבו צמחה האסכולה האמנותית הצרפתית שהייתה מהמקורות האמנותיים שעיצבו את גישתו וסגנונו.


במקביל לעשייתו האמנותית , היה הרמן שטרוק פעיל בתנועה הציונית. הוא לקח חלק בקונגרסים הציוניים, ועשה רבות למען הישוב היהודי בארץ. בין היתר, פעל להקמת מוזיאון לאמנות ב"בית דיזנגוף" בתל-אביב ולחידוש הקמתו של ביה"ס לאמנות "בצלאל", שעם הנהלתו הוא נמנה.

במסגרת פעילות זו, הגיע הרמן שטרוק בשנת 1903, לארץ, יחד עם ד"ר אדולף פרידמן, שנשלח מטעמו של תיאודור הרצל לתור אחר האפשרויות למימוש ההתיישבות היהודית בפלשתינה דאז. לפני הגיעם ארצה, הם ערכו מסע תיירותי באיטליה ובמצרים, ממצרים המשיכו לביירות, וממנה הגיעו לנמל-יפו.

במסעו בארץ ביקר שטרוק בירושלים, ברחובות, בכנרת, בראשון-לציון, במקווה-ישראל, בזכרון-יעקב ובכמה מושבות נוספות, וְתִיֵּר גם את עבר-הירדן.

האמן-התייר, העלה את רשמיו ברישומי הנופים והדיוקנאות שפגש במסעותיו אלה, ובשובו לברלין, עיבד את הרישומים לתחריטים וכינס אותם בספר רישומי מסע מפלשתינה , בליווי טקסטים של אדולף פרידמן.

בשנת 1908 פירסם שטרוק את ספרו אמנות התחריט ובו תיאר את התהליכים הטכניים והאמנותיים של הדפסת התחריט, וכלל בו רפרודוקציות של שאגאל, פיקאסו ואמנים נוספים. בשנת 1911, כינס קטלוג של מכלול יצירתו באותה תקופה- יצירתו הגרפית של הרמן שטרוק.

בשנת 1915 שירת הרמן שטרוק בצבא הגרמני, במלחמת העולם הראשונה. חלק מתקופת שירותו הוא עשה בחזית מזרח-אירופה. בנושא זה הוא כתב כמה ספרים. כמו כן, יצר מאות רישומים ותחריטים שתיארו את הווי החיים בעיירה היהודית, כמו גם דיוקנאות של רבני הקהילות ושל בעלי מקצוע שונים.

בתקופה זו, הוא יצר גם עשרות ליתוגרפיות של שבויי מלחמה. ליתוגרפיות אלה שמתארות חיילים בני לאומים וגזעים שונים, מנקודת-ראות אנתרופולוגית, מוצגות בתערוכה, תחת הכותר אנתרופולוגיה.

הכותר האנתרופולוגי מתנוסס גם מעל לרישומים והתחריטים של דיוקנאות הדמויות מהישוב הקטן, אך הססגוני מאוד, שאיפיין את ראשית ההתיישבות היהודית ואת כלל האוכלוסייה בארץ. הדיוקנאות הם עדות אמנותית למגוון האנושי של נציגי עדות ישראל ונציגי הדתות השונות.

ראוי לציין שהדיוקנאות נטולי פתוס אוריינטלי. כמו כן, אם ציינו את השפעתו האמנותית של הצייר יוסף ישראלס על יצירתו של שטרוק, כאן המקום לסייג ולהדגיש שההומניזם הרומנטי המאפיין רבות מיצירותיו של ישראלס, מתרכך מאוד בדיוקנאות אלה.

שטרוק משרטט וחורט את דיוקנאותיו בדייקנות נקייה המבקשת לצמצם את המעורבות הרגשית, ולהדגיש את "הריחוק האסתטי" של האמן "האובייקטיבי", ממושא היצירה שלו.

למרות "הריחוק", מצליח שטרוק לשלב בעדנה מופלאה את אקספרסיביות המבע ואת הרכות הרבה של קווי המתאר. שילוב קסום זה מאפיין גם את רישומי הנוף, התחריטים והאקוורלים.


בין הדמויות הבולטות של התקופה- בעולם ובארץ- תפגשו בתערוכה את הדיוקנאות של תיאודור הרצל, ח.נ.ביאליק, זלמן שניאור, אברהם ברלינר, נתן בירנבאוום, מקס ריינהרט, זיגמונד פרויד, היינריך היינה, הנריק איבסן, ואישים ידועים נוספים.

 

פנקסי הסקיצות לרבות מהיצירות המוצגות בתערוכה, אף הם מרשימים מאוד בנוכחותם האמנותית.

הרמן שטרוק – תייר-אמן.

מוזמנים לחוויה מרשימה ומהנה בבית – שהוא שכיית חמדה היסטורית ואדריכלית.


בתערוכה – שהיא תזמורת קאמרית ופנינה אמנותית!