טרם פסקו הדי הקרבות ומראות הזוועה בסוריה, ועדיין מהדהדות התמונות של גופות הילדים המוצאות מההריסות, ולא נשכחים המראות הקשים של הפליטים הנסים על נפשם, ומשלמים מחיר חיים נורא, הם וילדיהם.
בחדשות מהדהדים הקרבות בדרום תימן, האסון ההומניטרי בכמה מארצות אפריקה הגוועות ברעב, ולא נשכחו נהרות הדם ומראות ההרג וההרס מהמלחמות של ההיסטוריה הקרובה, ושל זו הרחוקה.
אין עוררין, שהילדים הם הקרבן החף מכל פשע של מלחמות אלה.
באמצע חודש דצמבר 2016, כשהקרבות בסוריה היו בעיצומם, ותמונות הזוועה של ההריסות והילדים ההרוגים, כמו גם מראות הפליטים הנסים על נפשם, ומשלמים מחיר נורא, הם וילדיהם, בדרכם למפלט ולהצלה, ראיתי לנכון ולחובה לכתוב מאמר/מכתב בסוגיה זו, ולשלוח אותו(בתרגום לאנגגלית) לכמה גורמים רשמיים:
בין היתר: לארגון יוניצ"ף ישראל, לארגון יוניצ"ף ניו-יורק, למחלקת הטיפול בפליטים של האו"ם, כמו גם לאישים ולארגונים נוספים.
להלן המכתב:
הקמת עיר מקלט לילדים המצויים באזורי לחימה
המראות של החורבן, ההרס וההרג המתרחשים מזה תקופה ארוכה בסוריה חייבים לזעזע כל בן אנוש. קשים יותר מכל, הם מראות הילדים ההרוגים והמרוטשים, והילדים הפצועים וההמומים ומבועתים בין עיי החורבות.

אזרחי העולם אינם יכולים לומר- "לא ידענו"- ,לא שמענו"- "לא ראינו". גם אם שטף החדשות ושטף התמונות מקהים את החושים, בני האדם באשר הם, אינם יכולים לעמוד מנגד.
רבים ומורכבים האינטרסים שחוללו ומחוללים את המלחמות, כל המלחמות, בכל הזמנים ובכל המקומות.
מלחמות היו , ולמרבה הצער, מלחמות תהיינה.
על עניין אחד אין מי שיחלוק, הילדים הם הקרבנות החפים מכל פשע, והם גם הקורבנות המידיים של כל המלחמות.
אשר על כן, מחובתו של האו"ם- ארגון האומות המאוחדות- להתאחד סביב נושא הצלתם של הילדים מכל אזורי הלחימה באשר הם.
הרעיון שאני מציעה הוא שהאו"ם יזום הקמת עיר מקלט שאליה יפונו ילדים ואימהותיהם, המצויים באזורי קרבות בכל מקום בעולם.
אפשר להקים עיר כזו בשוויץ- מדינה נייטרלית – או בכל מדינה אחרת שתסכים ויוסכם עליה.
בטוחני שכל אזרחי העולם יראו זכות לתרום ולהיות שותפים להקמת עיר כזו.
את ילדי סוריה יש להציל עכשיו בכל דרך!
את עיר המקלט יש להתחיל להקים.
במשנה , במסכת סנהדרין (ד,ה) כתוב "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא."
המציל ילד אחד, מציל את התקווה לעתיד העולם. מציל את האמונה באנושי שבאדם.
הערה– בימי שלום, עיר כזו יכולה להוות מקום מפגש לילדים ולנוער מכל העולם- לסדנאות, לסימנרים, לקייטנות ולמגוון פעילויות, בהן ייפגשו בני נוער וידונו בנושאי עניין משותפים, וביוזמות להיטיב את העולם שבו הם חיים ושהם דור העתיד שלו.